הקונסולה הצהובה שלנו

נפגשנו ביום של ערב חג הפסח. בדיוק באותו ערב מקושט כוכבים ומלא השראה שכתבתי עליו בבלוג הקודם.

אני פידלתי, צעירה ולהוטה ,ממהרת הביתה על האופניים שלי, נושאת פרחים טריים ועמוסת מוצרי השלמה לערב החג, והיא- היא ישבה בפינה המוצלת היחידה בקטע רחוב ארלוזורוב, שעונה על עץ, ממתינה בסבלנות שמישהו יגיע. ואז זה קרה...התאהבנו.

עצרתי לרגע את הטרפת שהייתי שקועה בה מספר ימים לפני הסדר (בכל זאת, סדר ראשון שאני מארחת..) והעמסתי אותה על האופניים שלי. מבטיחה לה שאתייחס אליה יפה, ושלכשאתפנה אליה, היא תהיה יחידה ומיוחדת. מתנה מושלמת לחג.

מגרה אחת נותרה לה, מגרה אחת מתוך ארבע, החלטנו לסובב אותה, כך שזה ישאר רק הסוד שלנו, ושכל מי שיראה אותה, יחשוב שהיא מושלמת.

למרות שהיא ישבה לנו באמצע הבית, לקח לי בערך חודש וחצי לקדם את הפרוייקט הזה. התלהבתי מאוד מהרעיון שנכניס קצת צבע הביתה, בעוד עודד התעקש שעם עץ מלא לא מתעסקים. בסופו של דבר ניצחתי בויכוח. גם כי אני מצאתי אותה, וגם כי התעקשתי יותר. וכך היה- טיפול בצבע.

אז התחלתי עם שיטוטי רשת. הלבטים עמדו בין שידה צהובה וזועקת לאפורה וקולית. מה שהרגיע אותי בבחירה הגורלית היא הידיעה שתמיד אוכל להחליף צבע.

אז הלכנו על צהוב...

קניתי גם MDF וידיות מודרניות כדי להשלים למראה מגרות דווקא מהצד האחורי.

לאחר ניקוי ושיוף קל, התחלנו לצבוע. המעבר מהצבע הכהה לצהוב הזה, הצריך קצת יותר שכבות ממה שרציתי לחשוב שנצטרך..

עודד בדק פרופורציות עבור המגרות המדומות לפני שחתך את הMDF-

בשלב הצביעה הזה נשברתי והשרביט עברה לעודד :) 4 שכבות זה מאוד מכובד.

אני לא זוכרת כמה זמן הקונסולה עמדה לא גמורה, אבל בשישי מפתיע אחד, לעודד נמאס, והוא סיים את המלאכה,כולל הדבקה של מגרות הדמה, חיבור הידיות ופינישים אחרונים של צבע.

#food #photography #salad